כאשר טיפול רפואי מסתיים בפגיעה משמעותית, לא פעם מתעוררות שאלות לגבי מהלך הטיפול, קבלת ההחלטות והאפשרות למנוע את הנזק.
רשלנות רפואית היא תחום משפטי העוסק במצבים שבהם נגרם נזק למטופל או למטופלת בעקבות כשל באבחון, בטיפול, במעקב רפואי או בקבלת החלטות רפואיות, כאשר ההתנהלות חרגה מן הסטנדרט הרפואי הסביר.
בדיקה משפטית של חשד לרשלנות רפואית נועדה לבחון את התיעוד הרפואי, את השתלשלות האירועים ואת ההחלטות הטיפוליות שהתקבלו, כדי לברר האם הייתה סטייה מן הסטנדרט הרפואי המקובל והאם אותה סטייה היא שגרמה לנזק.
עו״ד ליהי רוכמן זיו עוסקת מאז שנת 2011 בבדיקת מקרי רשלנות רפואית ובייצוג נפגעים ונפגעות בתביעות מורכבות בתחום זה. הבדיקה מבוססת על עיון מעמיק בתיעוד הרפואי, בחינת רצף הטיפול ושיתוף פעולה עם מומחים רפואיים בתחומים הרלוונטיים.
מטרת הבדיקה היא לברר שתי שאלות מרכזיות: האם ההתנהלות הרפואית חרגה מן הסטנדרט הרפואי הסביר, והאם קיים קשר סיבתי בין אותה חריגה לבין הנזק שנגרם.
רשלנות רפואית היא מונח משפטי המתאר מצב שבו רופא, מוסד רפואי או גורם מטפל פעל באופן החורג מרמת הזהירות והמיומנות המקצועית המצופה בנסיבות העניין, וכתוצאה מכך נגרם נזק.
במשפט האזרחי בישראל, תביעות רשלנות רפואית נבחנות במסגרת עוולת הרשלנות הקבועה בפקודת הנזיקין.
קיומה של מערכת יחסים מקצועית
בין הצוות הרפואי למטופלת.
סטייה מסטנדרט הטיפול הרפואי הסביר.
הוכחה כי הנזק נגרם או הוחמר
כתוצאה מהסטייה.
תפקודי, נפשי או כלכלי,
בגיבוי חוות דעת רפואיות.
לא די להראות שנעשתה טעות רפואית. יש להראות כי ההתנהלות חרגה מן הסטנדרט הרפואי הסביר וכי חריגה זו היא שגרמה לנזק או החמירה אותו.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, טעויות רפואיות נחשבות לאחת הסיבות המשמעותיות לנזק למטופלים במערכות בריאות בעולם. נתונים אלה ממחישים כי גם כיום עלולים להתרחש מצבים שבהם טיפול רפואי אינו מתנהל בהתאם לסטנדרט המקצועי המצופה.
רשלנות רפואית עשויה להתעורר במגוון רחב של תחומים רפואיים ובשלבים שונים של טיפול רפואי.
לא כל תוצאה רפואית קשה מעידה בהכרח על רשלנות רפואית. גם טיפול רפואי מקצועי וזהיר עשוי להסתיים בסיבוך בלתי צפוי.
לכן, במסגרת הבדיקה המשפטית נבחנת לא רק התוצאה, אלא גם הדרך שהובילה אליה.
כאשר מתרחשת רשלנות רפואית, הנזק אינו תמיד מתמצה באירוע רפואי נקודתי. לעיתים מדובר בפגיעה בעלת השלכות מתמשכות על מצב הבריאות,
על התפקוד היומיומי ועל מהלך החיים כולו.
בנוסף, רשלנות רפואית אינה נבחנת רק לפי איכות הטיפול עצמו. במקרים מסוימים, השאלה המשפטית נוגעת גם להיקף המידע שנמסר למטופל לפני קבלת ההחלטה על הטיפול. על פי חוק זכויות החולה, טיפול רפואי מחייב קבלת הסכמה מדעת.
גובה הפיצוי נקבע בהתאם לחומרת הפגיעה, להשלכותיה הרפואיות והתפקודיות ולמידת השפעתה על חייו של הנפגע לאורך זמן.
לא. יש להראות כי הטיפול חרג מן הסטנדרט הרפואי הסביר וכי חריגה זו היא שגרמה לנזק.
באמצעות בדיקה מקצועית של התיעוד הרפואי ושל השתלשלות האירועים.
כן, במקרים המתאימים, ובפרט כאשר האיחור הוביל להחמרה במצב הרפואי.
כן. יש לבחון את אחריות המוסד הרפואי בהתאם לנסיבות המקרה.
ברוב המקרים כן.
ככלל, קיימת תקופת התיישנות של שבע שנים אצל בגירים, אם כי בכל מקרה יש לבחון את הנסיבות הפרטניות.
בחינה של מקרה רפואי מורכב מחייבת שילוב בין הבנה משפטית לבין קריאה מדויקת של התיעוד הרפואי והשתלשלות הטיפול.
עו״ד ליהי רוכמן זיו עוסקת מאז שנת 2011 בבדיקת מקרי רשלנות רפואית ובייצוג נפגעים ונפגעות בתביעות מורכבות בתחום זה. הבדיקה נעשית באמצעות עיון מעמיק בתיעוד הרפואי, בניית רצף האירועים הרפואיים והיוועצות עם מומחים רפואיים בתחומים הרלוונטיים.
כאשר מתעורר ספק לגבי אופן ניהול הטיפול הרפואי או לגבי השפעתו על הנזק שנגרם, ניתן לפנות לבחינה ראשונית של המקרה ולבירור האפשרויות המשפטיות בהתאם לנסיבותיו.
תחום הרשלנות הרפואית כולל מגוון רחב של מצבים רפואיים ותחומי טיפול. לצד העקרונות הכלליים שהוצגו בעמוד זה, ניתן לקרוא בהרחבה על מצבים ספציפיים בדפי השירות הייעודיים באתר.
